סיכום מסעדות שנת 2013

אני יודעת שזה לא יפה לסכם את השנה בלי ששיתפתי אתכם במהלך השנה בחוויותיי במסעדות הללו- פשוט לא תמיד התאים לצלם ומסעדות שלא אהבתי לא הרגשתי רצון לכתוב עליהן פוסט שלם. אז הנה סיכום השנה שלי במסעדות:


אהבתי:

פיצרוי-

אני מתגעגעת לכדור ים, מנה בפיצרוי וזה בטוח אומר משהו טוב. מסעדה מקסימה עם נוף לים ואווירה טובה. כדור ים זה סביצ'ה לוקוס עם רוטב מטריף ומקורי עם טעם של עוד ובכל מנה שמוגשת שם מרגישים את המקוריות והיצירתיות בצבעים, בהגשה ובטעמים- למרות שהיתה גם מנה שפחות אהבנו של נתח קצבים אבל עדין מדובר במקום נעים ומפתיע ומחכים כבר לחזור.

צפרה-

צפרה לדעתי היא בין המסעדות הטובות ביותר בארץ. אוכל אסייתי יצירתי מאד עם אווירה תוססת וכייפית. מנה שאי אפשר לוותר עליה כשמגיעים לצפרה היא סלט בודהה בריאות שכל פעם מדהים אותי מחדש איך סלט יכול להיות כל כך מושלם- אני ממש לא מאלה שמזמינים סלטים במסעדות אבל זאת באמת מנה גאונית. הכי כיף בצפרה זה לטעום כמה שיותר מנות אז כיף להגיע לשם עם כל המשפחה. בכל המנות יש רטבים אדירים למשל בכיסונים או בנודלס. תענוג.

הוטל מונטיפיורי-

כשנכנסים להוטל מונטיפיורי מרגישים בחו"ל. המקום מוקפד עם מפות לבנות וכלי אוכל יפים. העיצוב נקי ומקסים ומשרה אווירה רומנטית. השירות מקצועי ונינוח ואני מציינת זאת כי במסעדות שף רבות התחושה היא שרוצים לזרז אותך והמנות יוצאות בקצב מהיר. כאן מגישים את המנות בקצב נכון, למשל החלטנו לחלוק כמה מנות ראשונות והן הגיעו אחת אחרי השניה ולא כולן יחד, כך שאפשר להעביר שם ערב רומנטי בכיף. סגנון האוכל הוא ביסטרו עם נגיעות ויאטנמייות ושילובי הטעמים מאד מעניינים. אהבנו מאד את החצי קריספי צ'יקן- חתיכות עוף עם ציפוי קריספי ורוטב מצויין ומיוחד על בסיס סויה. הלחם שמוגש לכל שולחן הוא באגטים קטנים חמים ומצוינים שבשבילם שווה להתמלא מלחם. יש מנות מעולות של דגים נאים – טרטר או סשימי שבכל מנה מגוון טעמים וכיף אפילו לוותר על העיקריות ולטעום מספר ראשונות. בקינוחים אהבתי מאד את המנה לימונשלי שזה קרם לימון עם שברי עוגיות.

טאיזו-

על טאיזו שמענו דעות חלוקות מחברים- חלק אמרו שמצוין וחלק שהשירות לא משהו. החלטנו להגיע ולראות בעצמנו. הגענו לעסקית צהריים ביום חופש לכבוד יום הולדתי. ישבנו על הבר ונהננו מכל רגע. בעסקית בוחרים שתי מנות ראשונות ומנה עיקרית ואם מזמינים שתי עסקיות, אפשר לאחד שתי ראשונות למרק זוגי. זה מה שעשינו. קיבלנו מנה גדולה של מרק עם כיסונים קטנים והמון עלי תבלין כך שבכל ביס מרגישים עוד טעם- מנה מצוינת.  אכלנו סלט פאפיה שצירפו לו דגיגוני אנשובי מטוגנים- למרות שהאנשובי היו עשויים טוב טעמם פחות השתלב עם המנה- אבל נאמר לנו שאפשר לבקש בלי. אכלנו גם מנה של כרוב שבתוכו בשר שפונדרה שטובלים ברוטב טעים. לעיקריות הזמנו מנה שנקראת ברווז שלוש כוסות- לחמניות באו מאודות עם תבשיל ברווז בפנים- התבשיל היה מעולה והלחמניות נחמדות למרות שאכלתי כבר לחמניות באו טובות יותר. המנה העיקרית הנוספת היתה אטריות ביצים עם עוף- מנה שנשמעת שגרתית אבל היא היתה בעלת טעמים מעניינים ושונים. בסך הכל העסקית מאפשרת לטעום ממגוון רחב של טעמים וזה נחמד שמקבלים שתי ראשונות לסועד. היתה אווירה טובה ושירות קשוב. הבנו שבערב האווירה שונה לגמרי וגם התפריט ברובו שונה אז צריך לבדוק גם בערב…

רוטשילד 12-

אני אוהבת להגיע לרוטשילד 12 בבוקר-צהריים של יום שישי. למרות שהישיבה בחוץ מזכירה המון בתי קפה בתל אביב שיושבים עם הפנים לרחוב, עדין יש שם משהו כייפי במיוחד. האמריקנו קר עם חלב בצד שלהם טעים לי יותר מברוב בתי הקפה. הפרנץ' טוסט עם סלמון ושמנת מדויק ונפלא, הסנדוויצ'ים שמוגשים עד 12:00 שכמעט תמיד אנו מפספסים עקב קימה מאוחרת מעולים. לפעמים יש גם הופעות בצהריים בגינה מאחור שזה בכלל נחמד (בערב יש הרבה פעמים הופעות אבל לא יצא לי להיות).

דליקטסן-

פתאום קלטתי שזה המקום השלישי של אותם בעלים (מתי ורותי ברודו שהם הבעלים של רוטשילד 12 והוטל מוטיפיורי) שאני מכלילה ברשימה שלי ובאמת שאין לי קשר אליהם, אבל כנראה שהם עושים משהו שאני אוהבת. דליקטסן הוא מקום באווירת חו"ל- קומפלקס של מעדניה, מאפייה, אוכל ביתי, חנות פרחים, בית קפה ומסעדה שנראה לקוח מפריז. ביום החתונה שלי קבעתי שם עם חברות לארוחת בוקר ובזמן הארוחה אשת הפרחים הכינה את הזר שלי לחתונה שהיה מקסים וייחודי וזול – הזר עלה 40 ש"ח בלבד. בנוסף קניתי עוגת גבינה מדהימה לקחת לחדר ההתארגנות- ממליצה על החוויה לכלות שמתארגנות בתל אביב. אני מאד אוהבת את ארוחת הבוקר שלהם כי ניתן להרכיב אותה לבד על ידי בחירת מנות בודדות כמו סלט ביצים, סלט פורל מעושן, סלסלת לחמים שכוללת מבחר לחמים וגם משהו מתוק כמו עוגת גזר. כמובן שכדאי גם איזה משהו מהמתוקים מילפיי או עוגת גבינה מדהימים.

Oren & Liron Sept 2013-28

אוזוריה- 

עוד מקום שמאד כיף להנות בו מהחיים בשישי בצהריים הוא האוזוריה. המקום נמצא בשוק לוינסקי, שם אנחנו עורכים קניות במעדנייה המצוינת חיים רפאל שכתבתי עליה כאן. באוזוריה שותים כמובן אוזו ומנשנשים מנות מעניינות כמו סביצ'ה או טרטר בקר או גם וגם 🙂 יש שיפודים קטנטנים שנקראים גילדה- שיפודים של אנשובי בצלצל שאלוט פלפל וצלפים ומנה מעולה שנקראת בוראטה של מוצרלה טריה שבפנים יש נוזל על סלט עגבניות.

לא אהבתי:

טופולופומפו-

במשפט אחד – יש עשן בלי אש. המתנו שנה שלמה למסעדה המסקרנת הזאת, היות וצפרה (מסעדה של אותו שף) היא המסעדה האהובה עלינו. המסעדה שמתגאה בתנורים מיוחדים וגריל אסייתי לא הצליחה לעמוד בציפיות. המנה היחידה שאהבנו היתה מנה ראשונה של כרובית שתאמה לסגנון הייחודי של צפרה. המנות האחרות שהזמנו היו פשוטות ולא מעניינות- מנה של סטייק ברוטב אינדונזי התגלתה כמנה עם רוטב דיי בנאלי של חלב קוקוס ומנה של פרגיות עם אטריות – האטריות הוגשו בטמפרטורת החדר אבל זה הרגיש לא מתאים, כמו מנה שפשוט התקררה, היו במנה גם שיפודים של קציצות פרגיות שהיו בעלי מרקם אלסטי ולא טעים.

הרברט סמואל-

ישבנו בקומה העליונה במסעדה והיה ריח חזק מדיי של אוכל שמפריע לי. הזמנו כמה מנות ראשונות והרגשנו שהמנות מגיעות מהר מדי. ביקשנו להמתין עם המנה הבאה ועשו מזה ממש עניין. המלצרית שלה אמרנו קראה למלצרית אחרת ששוב ביררה מה "הבעיה" ולאחר מכן ניגשו אלינו שוב שנגיד מתי נרצה את המנה. אני חושבת שכל הכיף במסעדה זה הבילוי ושהמנות מגיעות בסדר מסוים ולא מתייחסים אליך כאילו באת למסעדת מזון מהיר. סלט העגבניות שהזמנו היה טעים אך בעל שם מעצבן בעיני "הסלט שכל העיר מנסה לחקות". הזמנו ניוקי עם כמהין ערמונים ואפונה. למנה לא היתה הנוכחות האופיינית למנות עם כמהין (כמו מנת ניוקי כמהין שנחקקה בזיכרוני שאכלתי לפני שנים רבות ביועזר בר יין) ..ממש סתם מנה. לקינוח הזמנו עוגת גבינה שהקשר בינה לעוגת גבינה מקרי בלבד…עד כדי כך שחשבנו שהתבלבלו במנה. גם בטעם לא היה קשר לעוגת גבינה ונאלצנו להחליף את המנה. הזמנו קרם ברולה סמי פרדו-מנה יפה צבעונית וטעימה. אמנם היו גם מנות טעימות אבל לא משהו מלהיב במיוחד והאווירה לא היתה נעימה.

אשמח לדעת מה המסעדות שעשו (או ביאסו) את שנת 2013 שלכם – אתם יכולים לכתוב בתגובות.

ברמה האישית היתה לי שנה אדירה בה התחתנתי והייתי במלדיבים. שתהיה לכולם שנה טובה.

המשך יבוא בשנה הבאה 🙂

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת לא בא לי לבשל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s