קפיצה לשוק לוינסקי היא כמו קפיצה אל העבר. השוק שהוא למעשה פשוט כמה רחובות נותן תחושה של פעם: מעדניות עם כל טוב, דוכן מלבי ואפילו דוכן שמוכר גזוז. יש חנויות תבלינים ופיצוחים. קנינו 100 גרם כמעט מכל סוג. יש קשיו מסוכרים מעולים. בכלל הגעתי למסקנה שזה ממש נחמד לארח עם פיצוחים במקום חטיפים.
במעדניה של חיים רפאל יש מגוון רחב של מאכלים טעימים. המון סוגי זיתים, דגים מלוחים, גבינות ונקניקים. מבחר סלטים ביתיים, ארטישוקים צלויים, אלכוהול בזול ובעצם מה לא. ומרגישים את היחס האישי, מכירים שם את הלקוחות ונותנים יחס אישי. חבל שאין היום הרבה מעדניות כאלה.
שלל מהמעדניה של חיים רפאל
הרחובות מלאים חנויות צבעוניות של צעצועים, תחפושות ועוד. בגלל יום העצמאות המתקרב יש המון דגלי ישראל מסוגים שונים.
יש חנות נחמדה של מוצרים אסייתיים וכמה בתי קפה צעירים חביבים. ישבנו לארוחת בוקר (ברור שבצהריים) במקום שנקרא אוזריה מהמילה אוזו. מקום שמח עם מוזיקה כיפית ואוכל טעים כמו למשל שיפודון של אנשובי פלפל בצלי שאלוט וצלפים- שילוב ממש מוצלח וסביצ'ה דג על רוטב גספצ'ו צהוב.
חזרנו הביתה מרוצים עם השלל מהשוק ולמחרת ארגנו פיקניק מפנק בטבע מהמעדנים שקנינו.
בא לי לבשל 