הסיבה בגללה כדאי להגיע לשוק התקווה אינה לעשות קניות וגם לא לאכול על האש בשיפודיות הידועות, אלא לבוא למאפיית הסאלוף. כל מה שאכתוב כאן לא יצליח לתאר את האווירה הכיפית שיש במקום הזה. מוזיקה תימנית שמחה, כולם שרים.
יש כאן חבורה של גברים מבוגרים שמגיעה בכל שישי. ממול רואים את מלאכת הכנת הלחוח, מעין פיתה תימנית עם חורים שמכינים במחבת. יעקב זורק על השולחן בוטנים טעימים בשבילנו.
אנחנו מזמינים קומבינציה שזה מנה של סאלוף- פיתה תימנית גדולה- עם פסטו, זעתר, עגבניות וביצה על הפיתה וזה מגיע גם עם צלוחית עגבניות מרוסקות וצלוחית טחינה.
אנחנו מזמינים בירה אבל מפנקים אותנו גם בכוסיות אוזו הנמזג מתוך בקבוק אוזו קפוא. תענוג.
המשכנו לדוכני הירקות, קניתי סחוג ירוק וצמחי תבלין.
הגענו לרחוב נוריאל עם חנויות הבשר, קנינו נתח אונטר-ריב טחון פעם אחת לטחינה גסה באטליז היפר האחים וסינטה פרוס דק באטליז נבון.
המון עמבה
הסתובבנו בחנויות כלי הבית עם דברים מגניבים למטבח ומאפיה עם מגלשה שממנה נופלות פיתות חמות.
מגלשת פיתות
בדרך חזרה לאוטו קנינו חלה מתוקה ענקית לשבת בבוקר.
בא לי לבשל 